חברת הטיפשעשרה
- יצחק אקר
- 8 ביוני 2017
- זמן קריאה 2 דקות
בתהליך התבגרות של בן אדם יש כמה שלבים. בהתחלה יש רק את ההורים. בהמשך האדם נולד והוא ילד. ילד נכנס לתוך עולם הערכים של ההורים שלו. הוא יכול להתנהג שונה כי הוא ילד, אבל הכל נמדד ביחוס לעולם הערכים של ההורים. בהמשך מגיעה ההתבגרות. האדם מורד בכל עולם הערכים של ההורים שלו, מנקה אותו (clear), ובונה לעצמו מאפס עולם אלטרנטיבי. בהמשך, כבן אדם בוגר, האדם מבין שבסופו של דבר כל עולם ערכים ניתן ליחוס על איזשהו ציר, שגם עולם הערכים של ההורים שלו נמצא עליו. הוא מבין שזה לא בושה לשאוב השראה מעולם הערכים של ההורים, או אפילו להיאחז בו בדברים מסויימים בחיים.
בסופו של יום, חברה דומה מאד לבן אדם, במיוחד בהקשר של החרדי החדש או איך שתקראו לזה. בהתחלה היו חרדים ישנים. ואז הגיע הילד, חרדים מודרניים. מתנהגים שונה, אבל נאחזים בעולם הישן כי אין משהו אחר. אני אסמן אותם כקהל היעד של מערבא והיישוב. ואז קמה החברה ואומרת, אנחנו מתנהגים אחרת, למה שנרגיש סוג ב', מוחקת את עולם הערכים הישן, ומנסה לבנות מאפס, ולפי ההיגיון שלה עולם ערכים חדש ומעודכן לדור החדש והבעיות שלו. ואז מגיע שלב הבגרות. בשלב הזה אתה מבין שעולם הערכים הקודם לא נמצא שם כדי לסתור אותך. יש לו הרבה מה לתרום לך, דווקא אחרי שבנית עולם משלך, והוא גם יכול להתייחס אליך. לבנות קשרי גומלין בין שני עולמות הערכים.
לדעתי התהליך שאנחנו עוברים כאן אמור לבנות בסופו עולם מעודכן שבו החרדים הם עולם היחוס הדתי שלנו. דווקא אחרי שהבנו את המוגבלות שלו ואחרי שנייסד אלטרנטיבה אזרחית מוצקה, אנחנו לא צריכים לבנות עולם חדש. צריכים לקחת את מה שקראתי לו קהל היעד של הישוב ומערבא, ו'לבגר' אותו. לשפוך אליו לאט לאט תוכן עמוק ורחב יותר, שכולל עוד מימדים ממה שהוא ראה את עצמו קודם, אבל כזה שעדיין יראה בחרדיות הישנה על מוסד הגדולים שלה את העוגן הדתי שלו.
תגובות