הפרדה באקדמיה

מדוע לדעתי הפרדה מגדרית באקדמיה אינה בעיה?

(מבוסס על דיון פנימי בקבוצת "שלוחי ציבור")

1. ראשית- עובדות! - אין עיקרון אקדמי נגד הפרדה מגדרית בהשכלה הגבוהה לפחות, לא בחו״ל. אולי ישראל רוצה להיות המובילה בתחום...

מבחינה היסטורית כבר מראשית דרכה של האקדמיה המתחילה במאה ה-12 או ה-13, התקיימה הפרדה מגדרית מוחלטת עד למאה ה-19, וכך בכל אוניברסיטאות הIvy League בארה"ב עד שנות ה-60 של המאה ה-20. אוניברסיטת הרווארד התחיל לקבל נשים בסביבות 1980 בלבד. ואף אחד לא האשים את הרווארד בחוסר התאמה לכללי האקדמיה. בארה״ב עדיין פועלים מוסדות להשכלה גבוהה לגברים בלבד, ובמיוחד לנשים בלבד. לא זכור לי ששמעתי מישהו שהטיח בהם טענות בגין מדיניות ההפרדה המוחלטת שלהם.

ברית מוסדות נשים להשכלה גבוהה בארה"ב The Women’s College Coalition טוענת שנשים מקבלות השכלה יותר איכותית על ידי הפרדה מגדרית, ותומכת מסקנה זו בממצאים אמפיריים (תוכלו למצוא באתר האינטרנט שלהם- http://www.womenscolleges.org/). אז כנראה שהאקדמאים הישראלים לא קוראים מספיק אנגלית.

המסקנה המתבקשת: הכל מסך עשן. אין שום עיקרון נגד הפרדה מגדרית בקמפוס. אין חיה כזאת. יכולים להיות שיקולי מדיניות, שיקולים של תרבות וכיו"ב אבל אין כזה עיקרון. הפרדה מגדרית אינה פוגעת - פר סה - בשום עיקרון אקדמאי.

בנוסף, נראה לי שאין חולק על הקביעה העובדתית שהדרך הכי יעילה לקדם את מעמד האישה החרדית הוא להציע השכלה גבוה לכלל האוכלוסייה באופן הרחב ביותר האפשרי. ומנגד: תכלית האקדמיה הלא היא הפצת מדע. לכן כאשר - עובדתית - ניתן להפיץ הרבה יותר מדע, השכלה, וכישורי מקצוענות בלי לפגוע בשום עיקרון אקדמי אזי האקדמיה צריכה לשאול את עצמה לצד מה היא עומדת? - לצד עקרונות האקדמיה ותכליתה?, או שמא לצד הפוליטיקה והעשייה החברתית.

אין ספק שישנם יתרונות לקמפוס מעורב, יש המון שיקולים שיכולים להיות רלוונטיים, ואין סוף דרכים לקבל החלטות. אבל להציג את האקדמיה כמנוגדת עקרונית להשכלה בהפרדה מגדרית, זו פשוט תפיסה שגויה הבנויה על הנחות קדומות, וככזו היא עלולה לצמצם את היקף הפתרונות המצויים לנו כחברה וכאנשי אקדמיה ולעכב את המטרות של ההשכלה הגבוהה עצמה.

2. שמירת ההשכלה הגבוהה רק למי שמוכן להתערבב זה שמירת שלטון האחוסלי"ם בגרסה חדשה. כפיה חילונית. הם שומרים הכל אצלם, בשבילם. מדובר באנשים שממש מתים לרכוש השכלה גבוהה אבל יש להם מגבלות דתיות. והאליטות החברתיות מנצלות את כוחם כדי לכפות תנאים שלא קשורים לעניין. הרי לא מדובר בפסאודו השכלה גבוהה. בניסיון לתת רמה נמוכה או לצנזר חומרי לימוד. מדובר נטו על תנאי הלמידה. אבל הם רוצים או שנהיה כמותם, ניסיון ברור לחלן ולהעביר על דת. או שלא נקבל השכלה גבוהה. זה בול בשביל תיאוריות אנטי קולוניאליסטיות. הניסיון של המרוויחים מהסדר החברתי הקיים לשמר את מעוזי השליטה שלהם אצלם. ואם כבר לקבל מישהו, רק בתנאי שהוא יעבור תהליך המרה ויהיה ממש חלק מהם. ואז יוכלו להתפאר בו כבעלה תאנה, הנה, "כולם יכולים". כלומר, רק תהיו כמונו.... זו אותה שתלטנות שבשמה כור ההיתוך הישראלי הטביע עשרות גלויות! שינה את אפיים ומכר להם תותים במקום! אנחנו לא מוכנים לקבל את התכתיבים הללו. זה מאוד פשוט. הניסיון לעטוף את זה במילים גבוהות הוא מביש. השכלה לא רלוונטית להפרדה מגדרית. אדם אוטודידקט יכול לרכוש השכלה בבית לבד בגפו! מדוע צריך לערבב בין המינים כחלק מרכישת ההשכלה? זה פשוט ניסיון לשנות את אופי המגזר. ובימים של "רב תרבותיות" זו בושה שצריך להסביר דבר כזה פשוט. אין כל קשר בין השכלה לבין אופן רכישתה.

3. שילוב חרדים בחברה הישראלית ברמות הגבוהות ביותר מהווה אינטרס לאומי מהדרגה הראשונה. הוא אף מהווה אינטרס מובהק של פרטים רבים בחברה החרדית. הטראומה של ה"השכלה" שעברה היהדות האורתודוקסית לא הסתיימה. החרדים חיים אותה עדיין, והעיתונות/מנהיגים מתחזקים אותה בכל עת. מכאן מחסום קשה על הכניסה של פרט חרדי למוסד אקדמי בכיר. הלימודים במעורב מהווים אף הם מחסום קשה. עיקרון של הפרדה מגדרית תמיד היה קיים בעולם האורתודוקסי, והמגמה בתוך הציבור החרדי הוא להחמרה תמידית. לחרדי הממוצע קשה בכלל לדמיין אפשרות של לימודים במעורב. לצורך קיום האינטרס המשותף של שילוב חרדים ברמות הגבוהות ביותר יש צורך לאפשר לימודים בנפרד, באווירה חרדית. נכון, יש צדדים נגד. הם מוסכמים וידועים. אבל האינטרס של השילוב גובר. כיון שייכנסו חרדים לאקדמיה "פרופר" - גם אם מדובר בקמפוס חרדיים - הרי שתיפקחנה עיניהם לעובדה שלא מדובר על איום על עקרונות ויסודות הדת. אמנם בכל לימוד אתגר, ו״יוסיף דעת יוסיף מכאוב", אבל אין בגדול מגמה של "חילון" וכדו' כפי התפיסה של תקופת ההשכלה. מטבע הדברים, הקמפוסים החרדיים לא יוכל להציע מגוון עשיר של קורסים וחוגים כמו באוניברסיטה עצמה, וממילא תיסלל הדרך לכניסה יותר פרטים חרדיים לתוך האוניברסיטאות עצמן. כך, שגם מי שרוצה שהחרדים ייכנסו לאוניברסיטאות אמור לתמוך בלימודים בנפרד.

בהמשך לנקודה הנ"ל (שלה נימה מחתרתית), עבור הציבור החרדי מדובר אפוא בדילמה לא קלה. אין ספק שאווירה אוניברסיטאית מהווה איום על הזהות החרדית של הפרט ועל אורח חיים חרדיים. חרף הצורך החיוני בשילוב ברמות הגבוהות, החרדה מפני פתיחת הסכר הינה מוצדקת (בהסתכלות הסובייקטיבית של החברה החרדית). לכן, מטעם ה"זכות לתרבות" של החרדים עצמם (עי' מאמרו של הלברטל ומרגלית הידוע בעניין זה) ראוי להעניק להם את האופציה האיכותית להשתלבות בדרכם שלהם.

4. וכעת לנושא ה"הדרה" , לכל אישה עומדת, כמו תמיד, הזכות להשתתף בלימודים מעורבים (ככל הנראה בתנאים מיטיבים). וככל הנראה גם גברים חרדיים וגם נשים חרדיות ימשיכו להשתתף בלימודים במוסדות מעורבים, משיקולים שלהם. (כמו שהרבה גברים חרדיים ונשים חרדיות נוסעים באוטובוסים מעורבים, עובדים במקומות עבודה מעורבים, וכו׳(. להגיד שיש בפתיחת מסלול לימודים בהפרדה משום הדרת נשים, זה כמו להגיד שפתיחת חוף נפרד פוגע בנשים. מה זה מפריע לך אם מישהו רוצה להתרחץ בים באופן שונה? זה פוגע באשה, שיש נשים המקפידות ללכת לחוף הנפרד?

ואם תטען שהן לא ״באמת״ בוחרות, אז אתה שוביניסט ופטרנליסט מן המעלה הראשונה, אתה אומר בעצם שנשים אינן בוגרות מספיק לבחור את אורח חייהן בעצמן. אין זה כי אם אימפריאליזם תרבותי, הנובע במישרין מן הקושי לקבל את השונה, מן הקושי לעכל את המציאות שיש חברה במדינת ישראל שהיא שונה מזו של מדינת תל אביב. נ-קו-דה.

5. הנחת היסוד של כל הוויכוח הזה הוא 'מצוינות אקדמית' הדורשת סיעור מוחות רב מגדרי שלא יכול להתקיים בהפרדה. ולפיכך, כל מי שמצוינות אקדמית בראש סדר עדיפויותיו, צריך להתנגד לכל סוג ומינון של הפרדה. התנגדות אוטומטית מבלי לשקול את האיזונים המתאימים פר-תואר, או פר-תחום דעת, חוטאת באותה שמרנות או באותו קבעון מחשבתי שאנו מייחסים לדורשי ההפרדה.

השאלה היא האם הערך הזה אכן עומד תמיד בפני עצמו באופן 'טהור' , או שיש לאזנו עם ערכים אחרים שמשקלם משתנה בשלבים שונים של החיים הסטודנטיאליים?

אין חולק שצניעות, ובכלל זה הפרדה בין המינים, זה ערך מקודש שאנו כחרדים מקריבים הרבה נוחיות ו'פאן' למענו. בחורינו מוותרים על הרבה צורות בילוי מקובלות לבני גילם בשל החשיבות שאנו מיחסים לערך הזה.

לפני שניכנס לוויכוח האם בכל תחום דעת, או בכל רמה של תואר, אכן תהיה פגיעה במצוינות האקדמית בשל ההפרדה, אפשר להסכים שתואר ראשון במקצועות מסוימים וודאי לא 'יסבול' מחשש כזה, ועל הדרך אנו גם מרוויחים את ההיבט הפרקטי של ההפרדה, כמותאמת תרבותית לציבור שלמדינה יש ענין בכניסתו ל'השכלה הגבוהה' וגם מרוויחים תקופת 'מעבר' לאנשים שעוברים תהליכים מאד מורכבים וחסמים נפשיים ותודעתיים בעצם העובדה שהם הגיעו לשערי האוניברסיטה.

אז מי שנושא את דגל 'לא רוצים בתנאים שלנו אז אל תבואו' אז אתו אכן אין דרך להגיע להדברות. אך מי שמעוניין בכניסת חרדים להשכלה הגבוהה (ובל נשכח שנפתח פה מאגר אנושי פוטנציאלי לאחזקת האוניברסיטאות בשנים הבאות מבחינה כלכלית) צריך לחשוב איך להכיר ב'ערך' הנורמטיבי גם של ערכים שהם מקודשים בעיני בן החברה החרדית, ולתת להם מענה במסגרות שבהם הפגיעה במצוינות האקדמית תהיה מזערית או לא תהיה בכלל.

#נחמיהשטייברגר #אקדמיה #מגדר #הפרדהמגדרית