בלי מסכות
- נעמה יעקובסון
- 24 במאי 2017
- זמן קריאה 1 דקות
בדרך חזרה אני בוחרת ברכבת.
"זה חוסך פקקים" אומר הבעל, "זה זול יותר מדלק" אומרת החברה החסכנית. "זה ישר לתוך הקניון" אומרת החברה הבזבזנית, "זה לא מפחיד, חוסך נהיגה מתישה" אומרת החברה העצלנית..
אבל אני, אני נוסעת ברכבת
בגלל השקט
או שלא
בגלל הרעש
בגלל הסקרנות שלי להקשיב לשיחות של אנשים
מה עבר עליהם היום
איך היתה הפגישה
מה הצליח
מה התפשל
מה אכזב ומה שימח
ולזמן קצר, אני מוקפת בבני אנוש עייפים, שעובדים כמוני קשה. שצוחקים. שמקטרים, שעצובים, שנרדמים. פשוט מרגישה את האנושות. בלי מסכות.
留言