טוֹבּוּרְג אֲדֻמָּה
- מרדכי גרנביץ׳
- 18 במאי 2017
- זמן קריאה 2 דקות

לֵיל קַיִץ סְתָמִי, וַאֲנִי בְּחוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל, הָרוּחַ נְעִימָה וּמְלַטֶּפֶת צֶמֶד פֵּאוֹת רָאשִׁי, וּמוּסִיקַת קַנְטְרִי מֵהַפָּאבִּים מִתְנַגֶּנֶת בְּאָזְנַי. וַאֵרֶא מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, יוֹשְׁבוֹת אֵלֵי שֻׁלְחָנוֹת נְמוּכִים, זוּגוֹת זוּגוֹת, בִּשְׁבִילֵי הַטַּיֶּלֶת צוֹעֲדִים, וְאֵין אִישׁ הַהוֹלֵךְ לְבַדּוֹ, גַּם אֶחָד. הַבִּירָה הַקָּרָה נִמְזֶגֶת מְּלֹּא הַכּוֹס, לְמֶחֱצָה וְלִשְׁלִישׁ, הַקָּפֶה הֶהָפוּךְ מֻגָּשׁ לַאֲנִינֵי הַטַּעַם הַחַפִּים מֵהַפּוֹזָה בִּשְׁתִיַּת מִיץ הַשְּׂעוֹרִים דַּל הַכֹּהֵל. הַגַּלִּים מִתְנַפְּצִים בָּזֶה אַחַר זֶה, וְאוֹרוֹת נוֹצְצִים מִן הַמָּרִינָה. מָסַכִים מְרַצְּדִים מֵחַלּוֹנוֹת מְרוֹמֵי הַמָּלוֹן, אוֹת כִּי גַּם שָׁם בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, אִישׁ עוֹד לֹא הָלַךְ לִישֹׁן.
וְאוּלַי בְּשָׁעָה רְגוּעָה שֶׁכָּזֹאת יוֹשְׁבִים אִידֵאָלִיסְטִים מִקְּבוּצוֹת שׁוֹנוֹת וְהוֹגִים תָּכְנִיּוֹת חֲשׁוּבוֹת אֵיךְ לְהַצִּיל אֶת הָעוֹלָם הַגָּדוֹל אֵיךְ לְהַצִּיל מְדִינָתֵנוּ הַקְּטַנָּה כֵּיצַד יֵרָאֶה הַמַּאֲבָק הַמַּכְרִיעַ לְמַעַן שְׁלֵמוּת הָאָרֶץ אוֹ נֶגֶד הַכִּבּוּשׁ אוֹ מִצְעַד הַגַּאֲוָה אוֹ לְמַעַן הַחִנּוּךְ וְנֶגֶד הַלִיבַּ"ה וּבְעַד גִּיּוּס חוֹבָה עַל יֹקֶר הַמִּחְיָה עַל יֹקֶר הַמַּאחְיָה עַל חֹפֶשׁ הַבִּטּוּי וְעַל הַמַּאֲבָק בַּפְּרִיצוּת וְאוּלַי בִּכְלָל תָּקוּם עוֹד מִפְלָגָה כֵּן, כֵּן, מַמָּשׁ בְּזֶה הָעֶרֶב זֶה יָכֹל לִקְרוֹת. חָתוּל קָטָן מְלַקֵּק שְׁאֵרִיּוֹת קְרוּאָסוֹן יָבֵשׁ וְלֹא אִכְפַּת לוֹ מִי יַעֲמֹד בְּרָאשׁוּת הַמֶּמְשָׁלָה, רַק שֶׁלֹּא יְפַנּוּ לוֹ מַהֵר מִדַּי אֶת הַזֶּבֶל. אַבְרֵךְ בֵּן חֲמִשִּׁים שְׁנוֹת, עוֹבֵר בַּבָּתִּים שֶׁל הַשְּׁכוּנָה מְבַקֵּשׁ לְחַתֵּן אֶת בִּתּוֹ הַצְּעִירָה. וְגַם הַהִיא מִתֵּל בָּרוּךְ מְחַכָּה לִקְלִיֶנְטִים רוֹצָה הִיא לְפַרְנֵס אֶת אִמָּהּ הַבּוֹדֵדָה. זוֹרֵק שֶׁקֶל לְקַבְּצָן חֲסַר שִׁנַּיִם. נִגַּשׁ אֵלַי מִישֶׁהוּ בַּאֲרֶשֶׁת רְצִינִית, לוֹחֵשׁ אֵלַי: הוּא אוֹסֵף בִּשְׁבִיל סַמִּים. וּוָאוּ בֶּאֱמֶת?! אֲנִי חוֹזֵר אֵלָיו וְזוֹרֵק עוֹד כַּמָּה שְׁקָלִים. כָּכָה, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ טוֹב לְפָחוֹת, לֹא הַזֶּבֶל מֵהַפִּיצוּצִיָּה. "הוֹטֶל קָלִיפוֹרְנְיָה" מַתְחִיל בָּרֶקַע מֵת עַל זֶה. הַכֹּל פֹּה מְעֻרְבָּב סְפוּג אֶמוֹצְיוֹת עֵת מִלְחָמָה הִיא, אוֹ עֵת שָׁלוֹם?
הַבְּלִיל הַזֶּה מַתִּישׁ וּמְסַחְרֵר אוֹתִי בְּיַחַד עִם רֵיחַ הַמָּלוּחַ עַל הַמַּיִם קָשֶׁה לִי לָקַחַת חֵלֶק בְּשׁוּם קֶטַע מֵהַסְּצֶנָה אוּלַי עוֹד אֶדָּרֵשׁ לִבְחֹר פֹּה צַד צוֹפֶה בְּמִתְרַחֵשׁ אֵין מִשְׁנָתִי סְדוּרָה וְסֻלַּם הָעֲרָכִים קְצָת לֹא בָּרוּר מָה עוֹמֵד לִפְנֵי מָה. אָז שֶׁיִּהְיֶה עוֹד חֵצִי אֲנִי אוֹמֵר לַבַּרְמֶן הַמְּנֻמָּס וְתַעֲשֶׂה טוֹבָה אָחִי חְלִיט אַתָּה תַּגוֹלְדסְטָאר אוֹ טוֹבּוּרְג אֲדֻמָּה.
Comentarios