כשכואב צועקים
- חנוך זלץ
- 5 באפר׳ 2017
- זמן קריאה 3 דקות

פגשתי אותו היום באזור גאולה בואכה מאה שערים שנינו עסוקים בהכנות קדחתניות לכבוד החג הממשמש ובא,חבר ילדות מהישיבה קטנה, בחור מבריק חכם עם יכולת ניתוח מהמדהימים שפגשתי בחיי ,איש אמת , ערכי , לב ענק , תמיד מחפש איך יכול לעזור לסביבה,הוא נגרר עם עגלה ושישה ילדים שמשתרכים מאחוריו ואשה שמנסה להדביק את הקצב.
הזקן הג'ינג'י עם הצעפאלאשעטא פייעאס הבוערים, חצי מאחורי האוזן וחצי מתבדרים ברוח והעיניים אוייי העיניים הדולקות והנמרצות שתמיד היו שם לא משנה באיזו סיטואציה פגשתי אותו בחיים עד כה.
"שמואל , קראתי בשמחה , מה שלומך?"
"ב"ה הוא ענה במהירות , זה לא יעזור להם חנוך , אני אומר לך זה לא יעזור , אנחנו נילחם עד טיפת הדם האחרונה , זו מלחמה על הקיום של כולנו של כל עם ישראל ואנחנו לא נשקוט ולא נירגע עד שרדיפת לומדי התורה תיפסק. הסתכלתי עליו וניסיתי לשאול : "אבל ככה עם כל המשפחה? את ההכנות כבר סיימתם? התנור כבר מוכן? השיש הוכשר ומכוסה כבר באלומיניום"? - ניסיתי לשזור מעט הומור בסיטואציה הקדושה מידי בשבילי .
תקשיב, הוא ענה לי בצעקה- "כשכואב צועקים לא עושים חשבונות של נוחות ".
פגשתי אותו בכסלו תשע"ב- דצמבר 2011 , בתחנה המרכזית בבאר שבע ,אני בדרך לאבט"ש של שבוע ימים סוחב איתי ציוד לשנה עם חברים נוספים, הוא חבר יקר שסיים איתי את ההשלמה בקורס קצינים , לוחם מצטיין בשלדג , החבר הכי טוב שיצא לי להכיר בשירות ,פייטר אמיתי לא מוותר לעצמו על קוצו של יוד בשום מצב , איש אמת , ערכי , לב ענק , תמיד מחפש איך יכול לעזור לסביבה , סוחב כעת שלטים וארטליינים מזרי אימה בשלל צבעים, זקן פרא מכסה את פניו שיער בלונדיני ארוך שפעם היה קצר כיאה ללוחם מצטיין והעיניים אוייי העיניים הדולקות והנמרצות שתמיד היו שם לא משנה באיזו סיטואציה פגשתי אותו בחיים עד כה.
"בר, קראתי בשמחה , מה שלומך?"
"הכל בסדר הוא ענה במהירות , זה לא יעזור להם חנוך , אני אומר לך זה לא יעזור ,אנחנו נילחם עד טיפת הדם האחרונה , זו מלחמה על הקיום של כולנו ערבים ויהודים כאחד ואנחנו לא נשקוט ולא נירגע עד שהכיבוש המשחית הזה ייפסק. הסתכלתי עליו וניסיתי לשאול : "אבל ככה ישר אחרי הצבא ? את הטיול למזרח שכ"כ רצית לעשות כבר סיימת? את לימודי הרפואה שעוד בשירות הצבאי התחלת כבר השלמת? הצעת נישואין לנועה שחיכתה במשך 5 שנות שירות שתחזור הביתה "? - ניסיתי לשזור מעט הומור בסיטואציה הקדושה מידי בשבילי .
תקשיב, הוא ענה לי בצעקה - "כשכואב צועקים לא עושים חשבונות של נוחות ".
לא ידעתי איך לנסח את מה שהרגשתי באותם רגעים אז פשוט אמרתי לו כך :
"אני מאמין ובטוח שיש דרכים אחרות שהם לא אנרכיה בשביל לפעול למען עתיד טוב יותר לכולנו במדינה הזאת, גם אם אני לא יודע מהם בדיוק אותם הדרכים אני מרגיש שאני נמצא צעד אחד לפניך בכך שאני יודע מה לא נכון לעשות."
נפרדנו לשלום עם חיבוק אוהב איש איש לדרכו .
חזרתי לשמואל ואמרתי לו :
"תקשיב איש יקר , כשצועקים לא בהכרח כואב וכשכואב לא בהכרח צועקים. אדם יכול לצעוק בשביל לקבל תשומת לב למרות שבתוכו פנימה הוא ריק מתוכן וכאב אבל שום דבר, שום דבר לא כואב לו , האדם יכול להיות כאוב עד מוות ולנצור את הזעקה בליבו אך לפעול בדרכים שיש בהם הגיון ושכל בשביל לקדם ערכים ואידאולוגיות שהוא מאמין בהם ."
נזכרתי במשפט שאמרתי לבר והוא היה נראה לי מתאים גם פה :
"אני מאמין ובטוח שיש דרכים אחרות שהם לא אנרכיה בשביל לפעול למען עתיד טוב יותר לכולנו במדינה הזאת, גם אם אני לא יודע מהם בדיוק אותם הדרכים אני מרגיש שאני נמצא צעד אחד לפניך בכך שאני יודע מה לא נכון לעשות."
נפרדנו לשלום בלי חיבוק כי סיפסטנישט וגם כי חששנו לשלום היושבת בעגלה אבל עם הרבה אהבה איש איש לדרכו .
Comments